במסגרת עבודתי בחברת 200Apps, נפל בחלקי לעצב מחדש את אפליקציית ירושמיים. ירושמיים, למי שלא מכיר, היא אפליקציית עדכוני מזג אוויר לירושלמים. האפליקציה, בעלת 100,000+ הורדות, הייתה מיושנת מאוד, עמוסה פרמטרים ונתונים, ולא מותאמת לסמארטפון.

‍

‍

שלב א - מחקר:

שלב זה נפתח בפגישת אפיון משותפת של הצוות שלנו עם הלקוח. הפגישה התחילה בהקשבה ללקוח על מנת להבין איך הוא רואה את הפרויקט. בהמשך, ענינו יחד על שאלות בסיסיות בנוגע לפרויקט: מהו הפרויקט? מי צריך אותו? למה הוא צריך אותו? ועוד. רק לאחר שהגדרנו את הפרויקט, הצרכים והמטרות שלו, האתגרים ומדדי ההצלחה, אפשר היה לצאת לדרך.

‍

מחקר מתחרים: 

מיפינו את המתחרים השונים לפי המאפיינים שלהם (גודל, מיקום, יתרונות, חסרונות וכו׳). כמו כן, ניסינו להבין את הסיבות לשוני ולדמיון בין המתחרים השונים. כל זאת, על מנת להבין איפה ירושמיים נכנסת למפה, ומה מייחד/מאפיין אותה לעומת אפליקציות מזג אויר אחרות.

‍

‍

הגדרנו את הייחודיות של ירושמיים ואפיינו את הייחודיות שלה סביב 3 ערכים מרכזיים: דיוק, קהילה, חוויה:

1. דיוק - נתוני מזג אוויר בירושמיים מדויקים יותר מאשר באפליקציות מתחרות, בגלל שהם מבוססים על שידורים מתחנות מדידה הממוקמות בעיר (ולא על חישובים המבוססים על נתונים המגיעים מתחנות מרוחקות).
2. קהילה - ירושמיים מאגדת סביבה קהילה מקומית, מגוונת ותוססת. קהילה זו, משתתפת בהצבעה של מדד הקור (מדד המשקף את התחושה של מזג האויר ברגע נתון), מעלה תמונות, כותבת בפורום ועוד
3. הנגשה - ירושמיים מנגישה את מזג האויר בכך שהיא מחברת בין הנתונים היבשים של מזג האויר לחוויות אנושיות יום יומיות, באופן קליל והומוריסטי הכולל פן אישי.
   ‍

‍

מחקר משתמשים:

מיפינו את משתמשי הקצה השונים ואפיינו אותם לעומק. לשם כך, נעזרנו במידע ששאבנו מהעמוד של האפליקציה הקיימת בפייסבוק ובגוגל פליי. כמו גם בכלים כגון גוגל טרנדס וסימילר ווב ובראיונות משתמשים. 

‍

‍

ניסנו להבין: 

• מיהם המשתמשים השונים של האפליקציה (חיתוכי מגדר, גיל, מיקום גאוגרפי, מעמד סוציו אקונומי וכו׳)? 
• מתי הם משתמשים באפליקציה? 
• למה הם משתמשים באפליקציה ועל איזה צורך היא עונה להם? 
• מה המשתמשים אוהבים באפליקציה? 
• האם יש משהו שחסר להם? 
• מהם נקודות הכאב (הpain points) שלהם בשימוש בה?

‍

‍

המחקר עזר לנו למפות את המשתמשים השונים, באופן הבא:

• רוב המשתמשים הן נשים דוברות עברית, בנות 24-40, שגרות בירושלים, ממעמד סוציו אקונומי בינוני+.
• קהלים נוספים שאופיינו: גיקים של מזג אויר, הורים לילדים, בני נוער, ספורטאים, דוברי אנגלית, שוהים תדיר בעיר (למשל עובדים בעיר).
• המשתמשים מתעניינים באפליקציה בעיקר בחורף, באופן משמעותי בזמן שלג.

• המשתמשים רוצים להיות מוכנים למזג האוויר בחוץ, בטווח הקצר והארוך. כך למשל, לדעת איך להתלבש ולמתי לתכנן פעילויות שונות בחוץ.
• .המשתמשים אוהבים באפליקציה: דיוק, הנגשה, הומור ופן אישי

• המשתמשים לא אוהבים באפליקציה: קריסות, באגים ופרסומות.

‍

סיכום שלב א (המחקר):

המסקנה העיקרית שלנו מהמחקר, הייתה שירושמיים צריכה לאפשר למשתמשים בה להיות מוכנים, מבחינת מזג אויר, לאירועים שונים בחוץ, בטווח הקצר והארוך. המסקנה הזאת מבוססת על ההנחה המרכזית שלנו לגבי מזג אויר:

מזג אויר הוא לא רק מספרים, פרמטרים ונתונים. מזג אויר זו חוויה יום יומית, זה מקרי בוחן, זה ׳מה זה אומר לי׳, ׳איך זה מרגיש לי׳ ואיך אני מתכנן את היום שלי בהתאם: מה אני עושה, איך, מתי ולאורך כמה זמן. לכן, ירושמיים היא הרבה יותר ממזג אויר, במובן שאנחנו מזהים מזג אויר בדרך כלל (מזג אויר כטמפרטורה ופרמטרים נוספים). 

‍

שלב ב - אפיון:

מסקנות המחקר, ובראשן הרצונות/הצרכים של המשתמשים באפליקציה, היוו את הקרקע לאפיונה. כך, התחלנו את אפיון האפליקציה בנסיון לפרק את הפרמטרים היבשים והמסובכים לפעילויות חווייתיות ופשוטות שהמשתמשים עושים ביום יום בחוץ, המושפעות ממזג האויר ומותאמות לקהל היעד הירושלמי. 

כך למשל, "ספורט בגן סאקר", היא אחת הפעילויות הפופולריות בקרב ירושלמיים. ספורט באופן כללי, היא פעילות אקטיבית הדורשת ביגוד מתאים. פעילות זו, אינה מומלצת במצב של אבק, גשם או חום קיצוני בשל סיכון בריאותי. באופן ספציפי, ספורט בגן סאקר לוקח בחשבון את המיקום של גן סאקר, בעמק, שם תנאי מזג האויר שונים מבהר.

‍

‍

את הפעילויות השונות, התאמנו למשתמשים השונים, ויצרנו להם תרחישי שימוש מפורטים, המתייחסים לפעילות (מה עושים), לביגוד (איך עושים) ולזמן (מתי עושים). כך למשל, משתמש ספורטאי, עשוי לרצות לדעת מתי ואיך מתאים לצאת לפעילות ספורטיבית בחוץ.

‍

‍

‍

השלב הבא, היה הגדרת הארכיטקטורה של האפליקציה בהתבסס על תרחישי השימוש השונים. משם התקדמנו לשרטוט מסכים (wireframes) וליצירת אב טיפוס (prototype) לבדיקת שימושיות המוצר בידי משתמשים שונים (ובהמשך להמחשת מיקרו אנימציות עבור המתכנתים).

‍

‍

חשוב לציין, שאת הערכים של ירושמיים, כפי שהגדרנו בשלב המחקר, הבאנו לידי ביטוי לאורך כל תהליך עיצוב הממשק. כך למשל, ערך הקהילה בא לידי ביטוי במספר מקומות, כגון:

• במקום מרכזי של "תמונות הגולשים", בטאב נפרד.
• בהצבעה מהירה וקלה למדד הקור (על ידי לחיצה על כפתור ה׳לייק׳) שנועדה לעודד את המשתמשים להשתתף בהצבעה ולקחת חלק בקהילה. 
• במיקרו קופי שמדגיש את ערך השותפות בקהילה (כך למשל, ״הצטרפתם למאות המצביעים של ירושמיים״) . 

כל זאת כדי להגדיל את מעורבות המשתמשים באפליקציה, ככלי להצלחתה.

‍

‍

לקראת סיום שלב האפיון, יצרנו רשימת פיצ'רים ומיפוי שלהם לפי מורכבות ביצוע מול ערך למשתמש. בגירסא הראשונה של האפליקציה, תעדפנו פיצ׳רים שיתנו הכי הרבה ערך למשתמש, במינימום משאבים.

‍

‍

שלב ג - מיתוג ועיצוב

שלב זה החל ביצירת קונספט מיתוגי, תחת המוטו ״ירושמיים, הרבה יותר ממזג אויר״. הבחירה בשפה גראפית איורית-אנימטיבית, נועדה לשמר חלק מזהות המותג הקיים, המאופיין באיורים ובאנימציות של העיר ירושלים.

‍

השימוש בפונט כתב יד, נועד לתת רמז לעובדה שיש פה ״איש מאחורי האפליקציה״, המנגיש את מזג האויר באופן אישי ואנושי. 

‍

הצבעוניות נרתמה ככלי לעיצוב מדד הקור, המביע איך מרגיש ונחווה מזג האויר בזמן נתון.

‍

‍

שלב ד - פיתוח:

בשלב זה ישבנו יחד, מתכנתים ומעצבים, למעבר על הפרויקט, העברת המשאבים השונים ותיאום ציפיות. הטכנולוגיה שנבחרה לביצוע הפרויקט הייתה, React Native מטעמי תקציב וחיסכון בעלויות זמן פיתוח. לקראת סוף הפיתוח בוצעו הליכי QA עיצוביים ותכנותים.

‍

‍

שלב ה - תחזוקה ושיפורים:

כבר עם יציאת האפליקציה לאוויר קיבלנו מגוון פידבקים מקהילת ירושמיים התוססת, בין השאר באמצעות שאלונים שהועברו למשתמשים ברשתות החברתיות. הפידבק, אפשר לנו לדייק ולשפר את חווית השימוש באפליקציה. כך למשל, הבנו שהשימושיות במסך ׳פירוט התחזית׳ לא מספיק ברורה למשתמשים, ועל כן, צימצמנו אפשרויות במסך זה והגדלנו את בהירות השימוש.

כמו כן, אנו ממשיכים לבצע תחזוקה שוטפת לאפליקציה בהתאם לצורך. כך למשל, לאחרונה יצאה דרישה של אפל, לאפשר מחיקת חשבון משתמש באפליקציה, כתנאי לשימוש באפליקציה במכשירי אייפון. בהתאם, הוספנו את האפשרות הזאת, ושמרנו על הזכות שלה להתקיים אצל עשרות אלפי משתמשי ירושמיים במכשירי אפל, בדיוק כמו באנדרואיד.

‍

לעמוד הפרויקט

להורדת האפליקציה במכשירי אנדרואיד

להורדת האפליקציה במכשירי אייפון

‍

סיוע בהכנת הכתבה: ענת חג׳ג׳

‍